צלקת – 18 בפברואר 2024
״תראה את עצמך בשקל אחד!״ ילד בשוק מחזיק חתיכת מראה קטנה, ומעודד אנשים להסתכל על פניהם תמורת שקל אחד (כ־25 סנט אמריקאי).
הוא מתפרנס מהצעת שירות נדיר מאוד. לא ראיתי את הפנים שלי מאז שהגעתי לרפיח, לפני שבועות רבים. אי־אפשר לקנות מראות יותר. ובכלל, מראה היא דבר ששוכחים ממנו במצב כזה. איך שאתה נראה כבר לא משנה.
אני שואל אותו: ״אתה באמת עושה כסף ככה?״
הוא אומר שכן. ״הרבה אנשים רוצים לראות את עצמם,״ הוא אומר. ״אני מרוויח שלושים שקלים ביום, או יותר. אבל אתה רואה אותו?״
הילד מצביע על גבר במורד הרחוב, מתרחק מאיתנו.
״הוא הסתכל על הפנים שלו, אבל החזיר לי את המראה בלי לשלם. אני לא עוצר אותו. היה לו חתך מהפנים עד החזה, חתך ארוך ונורא, שלא החלים בכלל. אני חושב שזה היה מרסיס. הוא הסתכל על הצלקת הגדולה והמכוערת שלו, וכשהוא החזיר לי את המראה ראיתי שהוא בוכה, אז נתתי לו ללכת.״
לקחתי את המראה של הילד והסתכלתי על הפנים שלי. הן מאוד רזות. אין לי מראה להתגלח בה, אז הזיפים על הסנטר שלי מאוד לא אחידים — חלקים ארוכים יותר מחלקים אחרים. אני נראה איום. לא בכיתי. נתתי לילד שני שקלים והמשכתי ללכת.
צלקת – 18 בפברואר 2024
״תראה את עצמך בשקל אחד!״ ילד בשוק מחזיק חתיכת מראה קטנה, ומעודד אנשים להסתכל על פניהם תמורת שקל אחד (כ־25 סנט אמריקאי).
הוא מתפרנס מהצעת שירות נדיר מאוד. לא ראיתי את הפנים שלי מאז שהגעתי לרפיח, לפני שבועות רבים. אי־אפשר לקנות מראות יותר. ובכלל, מראה היא דבר ששוכחים ממנו במצב כזה. איך שאתה נראה כבר לא משנה.
אני שואל אותו: ״אתה באמת עושה כסף ככה?״
הוא אומר שכן. ״הרבה אנשים רוצים לראות את עצמם,״ הוא אומר. ״אני מרוויח שלושים שקלים ביום, או יותר. אבל אתה רואה אותו?״
הילד מצביע על גבר במורד הרחוב, מתרחק מאיתנו.
״הוא הסתכל על הפנים שלו, אבל החזיר לי את המראה בלי לשלם. אני לא עוצר אותו. היה לו חתך מהפנים עד החזה, חתך ארוך ונורא, שלא החלים בכלל. אני חושב שזה היה מרסיס. הוא הסתכל על הצלקת הגדולה והמכוערת שלו, וכשהוא החזיר לי את המראה ראיתי שהוא בוכה, אז נתתי לו ללכת.״
לקחתי את המראה של הילד והסתכלתי על הפנים שלי. הן מאוד רזות. אין לי מראה להתגלח בה, אז הזיפים על הסנטר שלי מאוד לא אחידים — חלקים ארוכים יותר מחלקים אחרים. אני נראה איום. לא בכיתי. נתתי לילד שני שקלים והמשכתי ללכת.